שיטת פילאטיס

שיטת פילאטיס פותחה במקורה ע"י ג'וזף פילאטיס במהלך מלחמת העולם השניה.

במקור שימשה השיטה לשיקום פצועי מלחמה ואחר כך לשיקום פציעות ספורט וריקוד. לאורך השנים השיטה התפתחה והיא כיום נחלת הכלל, אנשים רבים ברחבי העולם נהנים מסגולותיה היחודיות של שיטת אימון זו.



בשיטה מושם דגש על השילוב שבין המודעות לתנועת הגוף ובכך מושגת תנועת גוף מאוזנת, יפה ויעילה, ונוצרת הרמוניה בין התפקוד הפיזי והמנטלי. המתאמנים בשיטה נהנים, תוך פרק זמן קצר, משיפור ניכר ביכולות הגופניות בכלל וביציבת הגוף בפרט.

באימון עצמו יש הקפדה ודגש על איזון בין חיזוק הגוף וגמישותו. ההקפדה על האיזון והקדשת מחשבה לכל פעולה במהלך האימון מפתחים את המודעות הגופנית. 



האימון עצמו משפר את היציבה, מאריך את טווח פעולת השרירים, משפר את יכולת השליטה בגוף, משחרר מכאובים ומעניק לגוף מראה חטוב, חזק, בריא וגמיש.



עקרונות היסוד של השיטה



ריכוז - האימון מתבצע תוך ריכוז ומחשבה על הגוף בכל תנועה שמבוצעת ובכל עת.

שליטה - תנועת הגוף נשלטת על ידי המתאמן, באופן מודע, לאורך כל מהלך התרגול.

מרכז הגוף - חיזוק והגמשת מרכז הגוף חיוניים ליציבות ולהשגת שליטה מודעת בגוף. התוצאה הנראית לעין היא הצרת המותניים, בטן שטוחה יותר, יציבה אצילית והקטנת הסיכוי לכאבי גב.

תנועה זורמת - תנועה רכה, אלגנטית וקצובה הנובעת ממרכז הגוף המחוזק.

דיוק - תנועה נשלטת ומדוייקת, תוך הקפדה על יציבה, יוצרת את ההתאמה בין החוזק והאורך של השרירים ומאפשרת תנועה חיננית ויעילה.

נשימה - נשימה עמוקה ונכונה המותאמת לתנועות הגוף בכל תרגיל שמבוצע.